עם כל מה שקורה כאן, המלחמה והשבויים והחתופים, שכחתי לגמרי שהיה Halloween.
אי אפשר לוותר על לחמניות דלעת. הן כל כך יפות וכל כך טעימות.
לדלעת יש מתיקות עדינה, שמוסיפה עושר של טעמים לבצק.
יש לה גם הרבה סיבים, לכן צריך לבשל/לאפות אותם עד שיתרכחו.
אפשר כמובן להכין לחמניות רגילות, אבל נראה לי שממש כדאי להתאמץ ולעשות אותם בצורה של דלעת כי זה באמת יוצא הכי מגניב.
בשביל להכין את הצורה של הדלעת, צריך חוט שפגט.
כרגיל אפשר להכין את הלחמניות מאיזה קמח שאתם רוצים. הפעם השיפון פחות מתאים, אלה אם בוחרים ב80% קמח לחם ו-20% קמח שיפון.
אני בחרתי ב-חצי כוסמין מלא וחצי קמח לחם.
ה-70% חיטה וכוסמין מלא גם עובד נהדר.
הנה המתכון:
500 גרם קמח לחם
500 גרם כוסמין מלא
15 גרם שמרים יבשים
20 גרם מלח
60 גרם סוכר
180 גרם שמן
400-500 גרם מים
ככה עושים:
מורידים את הקליפה של הדלעת וחותכים לחתיכות.
אופים בתנור ב-200 מעלות טורבו או 220 מעלות רגיל, עד שמתרכחים.
מועכים ומקררים
שמים את כל היבשים בקערת המערבל.
מוסיפים חלק מהמים ומתחילים ללוש, וגם את השמן.
מוסיפים גם את השמן,
מוסיפים את הדלעת
מוסיפים כמה מים שצריך כדי לקבל בצק רך וחלק על הגבול של הדביק. הבצק שלי יצא מאד דביק. לא חייב להיות עד כדי כך דביק. זה עניין של מיומנות.
מוציאים על משטח לא מקומח. בעזרת קלף פלסטיק וקימוח הידיים,
אוספים לכדור חלק ושלם,
ומעבירים לקערה.
מכסים בניילון נצמד או במשהו אחר, שמונע את ייבוש הבצק.
נותנים לתפוח עד שמכפיל את נפחו, כ-שעתיים, תלוי במזג האוויר.
מוציאים מהקערה ומחלקים למנות של 250 גרם.
מייצרים כדורים.
חותכים את חוט השפגט לחתיכות מספיק ארוכות כדי לקשור אותם מסביב לכדורים.
צריך 4 חתיכות לכל כדור.
מניחים את החוטים בהצטלבות על השולחן
ומניחים את כדור הבצק עליהם.
אפשר לטבול את החוטים בקמח.
קושרים כל חוט בנפרד מסביב לכדור הבצק. חשוב שיהיה מאד רפוי. עד שסיימתי את כל הקשירות ויכולתי לצלם, הבצק המשיך לתפוח.
מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה, ונותנים לנוח כ-30 דקות. הלחמניותה בצד שמאל למעלה קשורה רק עם 3 חוטים. נראה לי יותר יפה עם 4.
מורחים בביצה
אופים בתנור מחומם מראש ל-180 מעלות טורבו או 200 מעלות רגיל, תלוי בתנור שלכם, 20-25 דקות.
תבדקו את הלחמניות באמצע האפייה, כי יש להם נטייה להשרף מהר.
מקררים על רשת.
מורידים את החוטים רק אחרי שהלחמניות מתקררות לגמרי!!!!!
אחרת הם נקרעים לגמרי.
תהנו!
Comments