top of page

פיתות מיוחדות ליום האצמעות


יום האצמעיות זה מנגל, ומנגל חוץ מבשרים זה גם פיתות.

פעם היו רק פיתות מקמח לבן, והיום יש גם פיתות מקמח מלא, או לפחות מעורב עם קמח מלא.

אני תמיד חושבת שחבל למלא את הבטן בפיתות, שיש מלא בשר וסלטים.

ובכל זאת, אני כל שנה מכינה פיתות....כי אם כבר ,אז תוצרת הבית. כי אין בכלל מה להשוות בין מה שקונים, לבין מה שמכינים בבית.

וארעיס מן הסתם אי אפשר בלי פיתות, ואי אפשר יום האצמעות בלי ארעיס.

אין על ההמצאה הזאת, כיס מלחם!

ואז השאלה איך יכול להיות שנוצר כיס בלחם? זה אותו בצק כמו כל בצק אחר בסיסי של לחם.

אז ככה:

הפיתה נכנסת יבשה, בלי שמורחים עליה שמן או ביצה וגם לא משפריצים עליה מים, לתנור הכי חם שאפשר ללא אדים.

איך שהיא נכנסת לתנור, היא מקבלת מכה של חום, ומיד נוצר הקרום. ברגע שנוצר הקרום, הבצק כבר לא יכול יותר לתפוח.

עדיין יש אוויר כלוא של התפיחה בתוך הבצק. אוויר שמתחמם, מתרכב. זה מה שגורם לפיתה לייצר את הכיס.

כאשר הפיתה מתנפחת, זה עדיין לא אומר שהיא אפוייה בפנים.

צריך לחכות עד שהיא מקבלת כתמים חומים, ואז הפיתה אפוייה. הדרך היחידה לקבל את הקרמול הזה שעושה כתמים חומים תוך 5 דקות של אפייה, זה לשים סוכר בבצק. לא הרבה, כי אנחנו לא רוצים פיתות מתוקות, אבל חייב סוכר! לא סילן, ולא דבש, רק סוכר לבן. סדר גודל של 40 גרם ל-1 קג' קמח. (2 כפות מלאות).

בפיתות קנויות, יש תמיד צד אחד יותר עבה מהשני. שעושים בבית לפעמים זה עוד יותר בולט.

זה בעיקר נובע מהחום השונה של המגש ושל חלל התנור. אם נאפה את הפיתות על רשת, יש סיכוי יותר טוב שהפיתה תקבל אותו עובי בשני הצדדים. זה כמובן גם מאד תלוי בתנור. אם יש הבדל בחום מלמעלה ומלמטה.

אם מכינים פיתות מקמחים מלאים, צריך לעשות בצק דביק יותר, כדי שהפיתה גמישה יותר. אחרת היא תקרע ברגע שמנסים לפתוח אותה. הקמחים המלאים באופן טבעי יהיו פחות גמישים בגלל הסיבים, מאשר פיתות מקמח לבן.

אני מקווה שלא שכחתי אף הסבר, ועכשיו אפשר להתחיל:

רגע עוד לא......

צריך לטבול את כדורי הבצק טוב טוב בקמח לפני שמרדדים, כדי שלה יפצעו. כם הן נדבקות לשולחן או למערוך ונקרעות קצת, הן אלולות לא להתנפח.

הפעם בחרתי לטבול אותן בזרעים במקום בקמח!


לבצק:

1 קג' קמח חיטה או כוסמין 70% מלא.

15 גרם שמרים יבשים

40 גרם סוכר

20 גרם מלח

50 גרם שמן (4 כפות)

600-650 גרם מים


לציפוי:

שומשום רגיל

שומשום מלא

שומשום שחור

קצח

פרג

גרעיני חמניה קצוצים דק

גרעיני גלעת קצוצים דק

גרעיני פישטן

או כל דבר אחר שבא לכם לצפות את הפיתות


ככה עושים:

שמים את כל היבשים בקערת המערבל ומפעילים אותו.

לאט לאט מוסיפים את המים בזרם אחיד

מוסיפים את השמן

אם צריך מוסיפים עוד מים, עד שמקבלים בצק רך וקצת דביק.

לשים עד שהבצק מנקה את דפנות הקערה ואוסף את עצמו על וו הלישה.

מוציאים את הבצק על השולחן לא מקומח!

לשים בעדינות ממש את הבצק עד שהוא עוזב את השולחן.

אם אתם לא מצליחים, תקמחו טיפה את הידיים. כמה שפחות קמח, יותר טוב.

אם עובדים בקלות,בלי להפעיל לחץ על הבצק ועובדים ממש מהר, בסופו של דבר, הבצק יתנתק מהשולחן.

מעבירים לקערה ומכסים

ונותנים לתפוח בערך שעה וחצי.

מוציאים מהקערה ומחלקים למנות של 100 גרם,

ומגלגלים לכדורים.

לוקחים כל כדור, טובלים אותו בזרעים משני הצדדים,


מרדדים כל כדור בעדינות לגודל של כ-18 סמ'.

מניחים את הפיתות המוכנות על תבנית מרופדת בנייר אפייה.

מדליקים את התנור ונותנים לפיתות לנוח כ-10 דקות. לא יותר.

אם ניתן לפיתות לנוח חצי שעה, הם יתפחו ללחמניות שטוחות, ולא יהיה להם כיס.


מעבירים את הפיתות עם נייר האפייה לרשת, ואופים כמה דקות (3-4 תלוי בתנור), עד שהפיתות מתנפחות ומקבלות צבע שחום בקצבות.

בינתיים מכינים סלסילות קש ומגבות מטבח.

בעזרת שפריצר מרטיבים את המגבות.

מרפדים את הסלסילות במגבות,

כאשר בפיתות מוכנות, ומוציאים אותם מהתנור, שמים אותם ישר בתוך הסלסילות,

סוגרים את המגבות מעליהן.

זה מונע מהפיתות לקבל קרום ושומר אותן רקות.

אפשר כמובן להכין אותן מראש ולהקפיא.

מוציאים מהמקפיא, ועוטפים אותם במגבת ומפשירים במיקרו.

או לחילופים שיפשירו לבד ומחממים אותן על האש.

חשוב!!

אם עושים ארעיס, להשתמש בפיתות ללא זרעים. שעושים ארעיס, הפיתות תמיד קצת נשרפות, וגרעינים שנשרפים הופחים למרים.


עוד מילה אחת....

אתם יכולים לראות בתמונה שהעובי של הפיתה ללא זרעים יותר שווה בשני הצדדים.

עם הזרעים זה פחות עובד.

למרות שהכנתי אותן עם קמחים מלאים, יצאו גמישות וטעימות בטירוף!

שיהיה חג שמח וטעים!!

תספרו לי אם אהבתם!

bottom of page